כל מה שתאמר יוכל לשמש כנגדך. כל מה שתאמר ייחשב כאוטומט, כשטן הגונב את העבודה, כדיבור מתוך שינה מכאנית, כפספוס הערך האמיתי של הדברים, כסילוף המציאות, כבריחה מן המהות העדינה אל האישיות הגסה, מהאחדות אל הריבוי, מהשקט הקדוש אל הפטפוט המיותר, מהאובייקטיבי אל הסובייקטיבי – כטעות אחת גדולה ושגויה, ובכל זאת, אני מרגיש-חש-חושב שיש צורך לומר את הדברים, אם לא לטובת הכלל אז לפחות כתהליך ריפוי אגואיסטי נחוץ של נפשי הפצועה.
לאחר כחמש שנים של צריכה מאסיבית אגרסיבית של קנביס הצלחתי להשתחרר מהרגל זה ובדרך גם מהרגלי צריכת קפאין, ניקוטין ואלכוהול וכעת, לאחר כחודש נקיון וכשענן ההדחקה הנעים מתפוגג, אני רואה ביתר בירור שנפשי נגועה בערך עצמי נמוך, שנאה עצמית וחוסר מטרה ומשמעות בחיים ואני תוהה מאיפה ומתי נדבקתי באלה באופן כה עמוק. חזרתי למדוט והתחלתי להיווכח, בבהירות הולכת וגוברת, בגורמים מסוימים בעולמי הפנימי ובעברי ובמקום ללכת לטיפול החלטתי שעדיף וזול יותר לשפוך את כל מה שהולך לי בראש בכתיבה ואם יום אחד בכל זאת אלך לטיפול לפחות מסמך זה יוכל לחסוך כמה פגישות אקספוזיציה. אין לדעת כמה מזה יהיה אמת אובייקטיבית וכמה פרי דמיוני או חצי אמת סלקטיבית ומסולפת, כי זיכרון ותחושת זמן הם דברים נזילים, אבל אין זה מזיק לנסות ואשתדל לדייק בתיאור הפרטים באופן נקי ונאמן למציאות ככל המתאפשר לי.